במאמר קצר זה תוצג התערבות קבוצתית שנערכה בבית ספר תיכון במגזר הערבי. התלמידים כולם היו תלמידי כתה ט' במגמת מצוינות שהופנו בעקבות תסמינים של חרדת בחינות. בקבוצה השתתפו 8 תלמידים (בן אחד ושבע בנות).
הקריטריונים לבחירת התלמידים היו דיווח אודות תסמיני חרדה בזמן המבחן ופער בין היכולות האקדמיות, על פי דיווחי המורה, לבין ההישגים במבחנים. התלמידים עברו ראיון מקדים אצל פסיכולוג בית הספר והיועץ.
המשתתפים דיווחו על ביטויים גופניים של חרדה: תחושת מחנק, דפיקות לב מואצות, רעד, על קושי לעמוד במסגרת הזמן בשל הלחץ, הסחת דעת, מחשבות טורדניות אודות הציון בסוף המבחן ושיכחה של החומר הנלמד.
בנוסף להתערבות הקבוצתית, קבלו התלמידים 3 מפגשי ליווי עם מורה לאסטרטגיות למידה, אשר עבדה עמם על אסטרטגיות ללמידה יעילה ואסטרטגיות להתנהלות במבחן עצמו.
לפני תחילת התהליך נערך מפגש הכנה, psychoeducation, עם ההורים בלבד, בו תואר להורים התהליך הקבוצתי, ניתן הסבר אודות מהי שיטת העבודה ב- EMDR וכיצד היא עשוייה לסייע בטיפול בחרדות.


מפגש 1:

נערכה היכרות ראשונית. כל אחד מהתלמידים התבקש להציג את עצמו ואת הסיבה בעטייה הוא נמצא בקבוצה. הוגדרו החוזה והמטרות ולאחריו ניתן הסבר לאופן בו EMDR יכול לסייע.

מנחה:
"חרדה זה דבר נלמד שמשותף לכולם, emdr זה הדרך לטפל בה. emdr הינה שיטה טיפולית מקיפה שמניחה כי כל מצוקה, סימפטום או בעיה התנהגותית נובעים מאחסון לא מסתגל של אירועים מלחיצים או מפחידים כמו חרדת בחינות.
החרדה שאתם מרגישים היום קשורה לאירוע בעבר שבו חוויתם לחץ. לחץ יכול להתבטא במחשבות טורדניות, בתגובות תעוקה וברגשות לא נעימים. היום, בכל פעם שאתם מתמודדים עם מצב היבחנות, המוח שלכם מגיב למבחן כאיום גדול, שמעורר תגובות סטרס. emdr יסייע לכם לשחרר את החרדה".

לאחר ההסבר הקבוצה התנסתה בתרגיל רגיעה :"א מ א א", (Shapiro, 2007), שכולל קירקוע (אדמה), נשימות (אוויר), לחלוח (מים) ותחושה של קשר ואהבה לדמות משמעותית (אש). המשתתפים התבקשו להמשיך ולתרגל גם מחוץ לקבוצה.

מנחה:
"לאחר שהתאמנו ברגיעה אתם מתבקשים לשים את הצמיד ולדמיין רגע לא נעים, תחשבו על רגע שמעורר מתח או חוסר נוחות
מ 0 עד 10, חשבו על משהו מטריד ברמת מתח בינונית, לא בעוצמה גבוהה".
"חיזרו על תרגילי ה א מ א ובדקו את הsuds".
כל אחד בודק אם יש ירידה ברמת המתח הסובייקטיבי.
הקבוצה עברה להתנסות חדשה של חיפוש משאבים, צעידה במסלול בין הבעיה למוצא ממנה.
מבוסס על: פרוטוקול הפרפר של שולה ברין ( 2002). המבוך של ברברה ויזנסקי (2003).

המנחה מחלק דפים ומבקש:
"כל משתתף, מתבקש לסמל/לצייר או לכתוב, על צידו האחד של דף הנייר את הקוגניציה השלילית הנלוות לבעיה (חרדת הבחינות) ולצייר מה שעולה ברגע הזה בהקשר לבעיה. בצידו האחד של הדף, לסמל/לצייר או לכתוב מה היה רוצה להאמין על עצמו אחרת
(את הקוגניציה החיובית), בין שני חלקי הדף הם התבקשו לצייר מסלול. 

מנחה:
"קיימת דרך המתחילה בציור הראשון ומסתיימת בציור השני שציירתם". (המטאפורה של "דרך" מהווה סוגסטיה חיובית של תפיסת הבעיה כדרך שיש לה התחלה וסוף).
"עכשיו אנחנו נתופף ובכל פעם שאני אעצור, תסמנו איפה אתם בדרך, אילו מכשולים עלו בדרך לפתרון. אתם מתבקשים לכתוב בלי לדבר. אם נתקלתם במחסום שימו לב מה יכול לסייע לכם להגיע לקראת סוף המסלול,עם מי אתם מתמודדים בדרך? איך אתה מתמודדים?" הקבוצה מסיימת לתופף, כשכולם מגיעים לסוף המסלול.

מנחה:
"לו היית נמצא בנקודה הזו בסוף המסלול, אילו אמונה חיובית או היגד חיובי היית רוצה לאמר לעצמך ביחס למקום הזה"
המשתתפים מתבקשים לשתף בהיגד החיובי (לנסח אותו).
המשתתפים מתבקשים להתמקד שוב בקוגניציה החיובית ולערוך תיפוף לחיזוק.
המשתתפים מתבקשים לשתף בדרך, ומה סייע להם להגיע אל סוף הדרך.
חלק מהתלמידים דמיין מצב בו הוא פותר את השאלות ברוגע, חלק אחר ראה את עצמו שמח אחרי היציאה מהמבחן,
חלק מהתלמידים סיים את המבחן בזמן וחלקם ראו את עצמם במצב בו הם מקבלים ציון גבוה במבחן.
בסוף המפגש נערך חיזוק של משאב "מקום בטוח והנעים" בליווי גירוי בילטרלי ("חיבוק פרפר").
המשתתפים התבקשו לתרגל את הכלים שרכשו עד למפגש הבא.

מפגש 2: עיבוד האירוע הקשה ביותר:

מתבסס על "פרוטוקול אמאא" לעבודה קבוצתית בר-שדה,א., ולאוב.ב. (2009) ופרוטוקול חיבוק הפרפר,

(The Butterfly Hug"  Artigas,L.,& Jarero,L, (2008".

בשלב הזה התבקשה הקבוצה להעלות מקום רגוע, ולחזק אותו באמצעות גרייה בילטרלית.
כל משתתף קבל דף A4 והתבקש לחלק אותו לארבעה חלקים.
מנחה:
"יש לפניכם דף שמחולק לארבעה חלקים. בריבוע הראשון נצייר את הרגע הכי קשה בו חוויתם חרדה, או זיכרון, זה שנחווה עכשיו כקשה ביותר. אתם מוזמנים לצייר או לכתוב משהו שיציין את הזיכרון הזה. שימו לב מה אתם מרגישים, מה התחושה בגוף כשאתם נזכרים בו ורשמו כמה זה מפריע לכם מ 0-10 (suds).
מנחה:
"עכשיו אנחנו נתופף ביחד על הברכיים, ואתם תעקבו עם העיניים אחרי הידיים שמתופפות. כשנעצור כל אחד יצייר או יכתוב את הדבר הראשון שעולה בראשו".

המשתתפים עבדו על ארבע אסוציאציות בליווי גירוי בילטרלי.
כשסיימו את ארבע האסוציאציות, התבקשו לקחת שוב suds ביחס לתמונה הראשונה. מחצית מהתלמידים דיווחו על ירידה משמעותית של ה- -suds ל-0, אצל חלקם ה SUDS ירד ל- 3 ול- 2, משתתף אחד נשאר ב 10. (היה ברור שיש לעבוד איתו באופן פרטני, כי רמת החרדה המדווחת הייתה גבוהה במיוחד).
לסיום המפגש, המשתתפים התבקשו לדמיין רגע בעתיד שבו הם מצליחים להתמודד עם הבעיה, איך נראית המציאות שיש בה התמודדות, ולכתוב מול מצב ההצלחה העתידי היגד חיובי על עצמם. הם התבקשו להחזיק את המציאות העתידית של ההצלחה ולחזק יחד עם ההיגד החיובי. הקבוצה סיימה בשיתוף אודות משאב עתיד המשאב.

מפגש 3 – עיבוד האירוע הראשון:

המפגש נפתח בקבלת משוב על מה קרה להם מאז המפגש האחרון.
בתחילת מפגש זה, התבקש כל משתתף לדווח מה קרה מאז המפגש האחרון והאם יש שינוי. 6 מתוך 8 תלמידים דיווח על שיפור משמעותי ברמת החרדה לעומת המבחן הראשון. אחד התלמידים דיווח על תחושת הקלה גדולה וכי הטמיע את ההיגד חיובי, "המבחן הסתיים מזמן ואני מגיש בטוח עכשיו". שתי תלמידות דייוחו שאין כל שיפור וכי הן עדיין חשות מצוקה כמו במבחן הראשון.
המשתתפים התבקשו לחלק את דף נייר ל-חלקים 4.

מנחה:
"עכשיו העלו את התחושה שישלכם כשאתם עומדים לפני מבחן, ותנו לעצמכם ללכת אחורה בזמן אל הפעם הראשונה שחוויתם את התחושה הזו. לאיזה זיכרון זה מתחבר? מה התמונה? מה החלק הכי קשה שלה? שימו לב להרגשה שאתם חווים.
(לוקחים suds). אנחנו נתופף ותעקבו עם העיניים.

(תיפוף)

שימו לב מה עולה עכשיו.
חלק מהתלמידים נזכרו במבחנים בבית ספר יסודי, שני תלמידים דיווחו שהחרדה התחילה בשנה זו.
על האירוע הראשון נערכה שוב הפרוצדורה של ארבעה סטים של גירוי בילטרלי, ותמונת עתיד בה הבעיה נעלמת, ובדיקת
ה SUDS מול הגירוי הראשון.
תמונת העתיד שמסמנת התמודדות עם הבעיה, וההיגד החיובי שנילווה אליה חוזקו עם הגירוי הבילטרלי. המשתתפים שיתפו את הקבוצה בהיגדים החיוביים שעלו.

מפגש 4: עיבוד האירוע בהווה:

הקבוצה דיווחה על השינויים שחלו זמן שחלף בין מפגש למפגש.
לאחר מכן הם התבקשו לחשוב על אירוע בהווה שבו חוו חרדה, או על טריגרים שמעוררים אותה, כמו להביט על לוח המבחנים, להיכנס לשיעורי תגבור לפני המתכונת, הדרך לבית ספר ביום המבחן וכו'.
העיבוד נערך במתכונת חוזרת של ארבע אסוציאציות כשבחמישית נמדד ה SUDS- שנית ושוב סיום במשאב עתיד.

מפגש 5 – אירוע עתיד:

במפגש זה התמקדנו בחיזוק משאב ועבודת עתיד על פי הפרוטוקול הרגיל: זיהוי אירוע של מסוגלות והצלחה שחוו בעבר, חיזוק שלו, ואז לחשוב על אירוע בעתיד שייתכן שהחרדה תעלה בו, וכיצד הם מתמודדים אתו כשהם מצוידים במשאב.
2 מתוך 8 תלמידים דיווחו על תחושת הקלה משמעותית וכי הם רואים את עצמם מתמודדים טוב עם המבחנים.
יש לציין שההיגד החיובי שעלה אצל רובם "אני אעשה כמיטב יכולתי ומרגיש רגוע יותר". 3 מהם דיווחו חוסר שינוי, אחת דיווחה על קושי מכיוון שכאשר ערכה את הגירוי הבילטרלי נפתחו אסוציאציות של אירועים קשים מהילדות. היא לא שיתפה בחוויות הללו את הקבוצה אלא באופן פרטני את המנחה.

מפגש 6: סיכום התהליך:

מטרת מפגש זה הייתה לערוך מעקב ולסכם את התהליך.
למרות שבמפגש החמישי התלמידים לא דיווחו על שינוי משמעותי ברמת ה SUDS, השינויים המדווחים במהלך התקופה שעברה בין המפגשים היו משמעותיים.
שישה מתוך שמונה מהתלמידים דיווחו על תחושת שיפור וירידה בלחץ בזמן מבחנים. שתי תלמידות דיווחו שלא חל שיפור במצב
(הן הופנו להמשך עבודה פרטנית).
בסוף התהליך התקבל משוב מהמחנכת של התלמידים. המחנכת דיווחה על שיפור בהתנהגות התלמידים בזמן המבחן, בעיקר ביכולת לתפקד באופן יעיל יותר, פחות חסמי חשיבה, פחות תלונות על חרדה. חלק מהתלמידים השתמשו בתרגילי ההרפיה וב"מקום הבטוח", הפחיתו בשאילת שאלות על זמן סיום המבחן, גילו פחות נטיה למוסחות מוסחים במהלך המבחנים,
ובמיוחד לא בודקים עצמם יחסית לתלמידים אחרים בזמן המבחן כפי שנהגו בעבר.

 

מקורות:

 Jarero I, Artigas,L, Montero, M, López L. (2008 ) The EMDR Integrative Group Treatment Protocol: Application With Child Victims of a Mass Disaster 97. Journal of EMDR practice and research, V.2,(2) 97-105

Laub, B., & Bar-Sade, E. (2009). The IMMA EMDR group protocol. In M. Luber (Ed.), Eye movement desensitization and reprocessing (EMDR) scripted protocols: Basics and special situations (pp. 289-296). New York, NY: Springer Publishing Co

Shapiro, E. (2007). 'The 4 Elements Exercise', Journal of EMDR Practice and Research, 2, 113-115

Wizansky, B.,(2003)."Footsteps through The Maze" - A Model for using EMDR with Oppositional Children

 

בר-שדה,א.ולאוב.ב.,"אאמא " פרוטוקול לעבודה קבוצתית עם ילדים".

ברין,ש.(2001). "פרוטוקול הפרפר".

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

 

* זיידון סובח, עו"ס קליני, ילד ונוער, בתהליך להסמכה כמטפל EMDR, מטפל בילדים ונוער, עובד כמדריך צוות בפנימיה ובקליניקה פרטית בטמרה, מנחה קבוצות הורים.

** אסתי בר-שדה, פסיכולוגית חינוכית, מדריכה, Trainer Child Europe EMDR ,מדריכת EMDR. 
מטפלת בעלת ניסיון עשיר בעבודה עם EMDR, מלמדת ומדריכה מטפלים בתחום העבודה עם ילדים ונוער.יושבת כאחת מנציגות ישראל בחטיבת הילדים ב- Europe EMDR.