תלה"מ 10846-01-19 ע.פ. נ' ש.ש. (ניתן ביום 9.5.19 מפי כב' השופט א. זגורי)

הצדדים הם זוג הורים לשני ילדים קטינים המנהלים ביניהם הליכים משפטיים ממושכים, בגדרם מתקיים פיצול במשמורת הילדים, כאשר הבן הבכור (קטין כבן 13) עבר לגור עם האב ומסרב לקשר עם האם. בהליך הנוכחי עותר האב לביטול מזונות הקטינה. לקראת ישיבת ההוכחות הגיש האב תצהיר מטעם הקטין האם עתרה להוצאת התצהיר מהתיק. ביהמ"ש לענייני משפחה מחק את התביעה על הסף, וקבע כי עירוב הקטין בסכסוך בין הוריו, הגשת תצהיר מטעמו, עמידה על העדתו בהליך המזונות כנגד אמו, היא התנהלות פסולה. הורה שכזה ייבחן לפי מבחן התוצאה (הניסיון לערב הילד בסכסוך) ולא לפי מבחן הכוונה הפנימית. הורה שכזה חייב לדעת כי ביהמ"ש לא יתיר זאת וכי יהיו לכך השלכות ותוצאות משמעותיות עד כדי מחיקת כתבי הטענות וחיוב הולם בהוצאות משפט.
מעבר לעניינם של הצדדים, ביהמ"ש פסק הוצאות כנגד האב, בפאן האתי סבור ביהמ"ש, מכוח סעיפים 54, 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, כי יש לכלול חובה על עורך הדין להימנע מעירוב ילדים בסכסוך (גם ילדים של לקוחות). במקרה דנא מדובר בשני עורכי דין העוסקים בתחום המשפחה – האב ובא כוחו – שהתעלמו מכלל בסיסי זה, וביהמ"ש העביר מסר נחרץ וחד משמעי לאב, כי שימוש לרעה בהליכי משפט אינו יכול לעבור לסדר הדין, ובנוסף על מחיקת התביעה על הסף, חייב את האב לשלם לאם 5,000 ₪ הוצאות משפט וסך של 1,000 ₪ לאוצר המדינה.

תמ"ש 58810-11-17 א.כ נ' ט.כ (ניתן ביום 2.5.19 מפי כב' השופט א. זגורי)

בין בני זוג שכירים מתעורר משבר ביחסים בשנת 2009 והם מחליטים לפתוח חשבונות בנק נפרדים ולהפקיד כל אחד את שכרו לחשבון נפרד. האיש מפרנס ממשכורתו את המשפחה, אך גם מושך עשרות אלפי שקלים במזומן ללא הסבר מספק ולא ברור להיכן נעלמים הכספים ואילו האשה חוסכת את כל משכורתה באפיקי השקעה שונים. בחודש מרץ 2017 הצדדים נוקטים בהליכים ומחליטים להסדיר את איזון המשאבים, כאשר האיש דורש חלוקה שוויונית והאשה עותרת להפעיל סמכויות מיוחדות לאיזון בלתי שוויוני מכוח סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג. עם מי הדין?
בפסק דין מאלף ומפורט על איזון משאבים וחלוקה בלתי שוויונית לפי חוק יחסי ממון, הכולל דיון מעמיק על האינטרסים הגלומים בו - אינטרס אחד הוא אינטרס האוטונומיה של כל אחד מבני הזוג לעשות כבשלו ברכושו במהלך הנישואין, שאל מול אינטרס זה, נמצא לו אינטרס השיתוף והשוויון שמשמעותו המעשית היא להבטיח שבעת פקיעת הקשר הזוגי, ייצאו שני בני הזוג מאותה נקודת מוצא כלכלית עד כמה שאפשר וצודק בנסיבות העניין - כב' ביהמ"ש דחה את טענת האשה לאיזון בלתי שוויוני מכוח סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, עם זאת, פסק כי על בסיס האיזון מכוח סעיף 7 לחוק יחסי ממון, "לרכוש האיש" יש להוסיף הסך של 162,183 ₪ [שממנו מגיע מחצית לאשה], וזאת לאור הברחות/משיכות כספים במזומן ללא הסבר ראוי מצד האיש ובניגוד להסכמתה או עמדתה של האשה.

תלה"מ 27735-06-17 ע' נ' ז' (ניתן ביום 20.5.19, מפי כב' השופט פ. גורודצקי)

תובענה להפחתת ולביטול מזונות קטינה (כיום כבת 5.5 שנים) שנקבעו בפס"ד. ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי חל שינוי נסיבות בחלוקת זמני השהות ובהכנסות האם כך ששינוי נסיבות זה סולל דרך ליישום העקרונות שנקבעו בבע"מ 919/15, וקיבל את התביעה בחלקה. ביהמ"ש סובר כי, בתביעות לשינוי מזונות שמקורם בפסק דין שניתן לפני בע"מ 919/15, עדיין יידרש בעל דין להוכיח קיומו של שינוי נסיבות, ואולם, בשונה מהעבר, "אור הזרקורים" יופנה לעצם שינוי הנסיבות ולא להיותו מהותי.
הלכת בע"מ 919/15 ממשיכה לייצר בקרב המתדיינים והערכאות השיפוטיות אי ודאות ויציבות בפסיקות שניתנות ביחס למזונות ילדים. משאין בנמצא פסיקה מנחה בשאלת מעמדה של הלכת בע"מ 919/15 מקום בו דמי המזונות נקבעו בהכרעה שיפוטית כבעניין פס"ד זה, ממשיכות לצאת פסיקות שאינן אחידות מפיהם של שופטי ביהמ"ש לענייני משפחה. לדידו של כב' השופט גורודצקי, בע"מ 919/15 לא ביטל את ההלכות שהיו נהוגות בעבר בדבר הוכחת שינוי נסיבות מהותי, על פיהן, בתביעה לשינוי נסיבות אין בודקים את היכולת או הצרכים מן ההתחלה אלא רק שינוי נסיבות מהותי בהשוואה למצב שבעבר, יגרום לשינוי בגובה המזונות. לפי גישתו זו, בתביעה לשינוי דמי מזונות שמקורם בפסק דין שניתן לפני בע"מ 919/15, די בכך שבעת הגשת כתב התביעה, יצביע התובע על שינוי נסיבות, ככל שזה נוגע להכנסות הצדדים, צרכי הקטינים, שינוי בהרכב התא המשפחתי או חלוקת זמני השהות, על מנת שייפתחו לפניו שעריו של ביהמ"ש ותתאפשר בחינה מחודשת של דמי המזונות.

תלה"מ 1503-02-18 נ.ט נ' ע.ט (ניתן ביום 15.5.19 מפי כב' השופט א. שני)

תיק שהובא לפני כב' השופט א. שני, אגב הנוהל המיוחד הקיים בביהמ"ש בת"א לטיפול במקרים של ניכור הורי. במקרה דנא, הן המותב המטפל בתיק, והן המומחה שמונה בתיק סבורים כי מדובר בניכור הורי מצד האם, מן הסוג החמור. נסיבות המקרה שבפסק הדין, כשהקטינים מסרבים לקרוא לתובע "אבא", כשהאם נוקטת בפעולות אקטיביות על מנת לנתק ולהשניא את הקטינים על אביהם, הורה כב' ביהמ"ש על מתן ניסיון אחרון לאם לפתור את סרבנות הקשר ע"י תכנית טיפול בת 45 ימים לילדים, תוך שהורה לשירותי הרווחה שבמידה והטיפול לא יצלח, יהיו ערוכים הם להעברת המשמורת לאב.
מדובר בפסק דין עם מסר נחרץ וראוי לנושא כאוב זה, כשביהמ"ש שב ומבהיר לאם כי במידה והטיפול ייכשל לא יהיה מנוס אלא לנקוט הליכים לפי חוק הנוער.

תמ"ש 11742-11-17 א. (אשל"א) נ' א. ואח' (ניתן ביום 15.5.19 מפי כב' השופט א. שני)

תביעה אשר הגישה אפוטרופא של אם, כבת 90, אושפזה עוד בשנת 2009, בשל היותה תשושת נפש, נגד בנה של האם, להשבת כספים בסך 836,193 ₪. הנתבע ניסה ליטול בעלות על דירת אמו שלא כדין, בהעניקו לעצמו ובחותמו בשם אמו על תצהירי מתנה כך שביהמ"ש נאלץ לבטל את עסקת המתנה, שהייתה למעשה עסקת מרמה. נקבע כי התנהגות הנתבע, בתופסו שליטה בדירת אמו, בשולחו יד בכספיה ובנסותו ליטול בה בעלות תוך שהוא חותם על מסמכים בהם בשמה הוא מעניק לעצמו את הדירה במתנה הם בגדר מתנה אסור, עושק, שליחת יד והתנהגות בלתי הגונה.
ביהמ"ש התקומם כנגד טענתו של הנתבע כי כי אין לבוא עימו חשבון, שעה שהאם אינה זקוקה לכסף וממילא לאחר פטירתה יירשו הנתבע ואחיו אותה, לכן יש להותיר לאחי הנתבע לתבוע, אם ירצה בכך. על כך השיב ביהמ"ש כי שיטת "רובין הוד", לגזול ממי שיש לו, אינה חלק משיטתנו המשפטית ובין אם זקוק הבעלים לרכושו אם לאו, אין אי החוקיות נסוגה בנסיבות כאלה מפני אינטרסי "יורשים בפוטנציה". בשורה התחתונה נפסק החזר כספי ע"ס כ – 600,000 ₪, ובנוסף שלכך, הנתבע חויב בהוצאות האם, גם כפרי התנהלותו ועל-מנת להרתיע את הרבים, בסך 50,000 ₪.