דיווח מסמינר מקוון על התערבות מוקדמת עם EMDR במצב חירום קורונוירוס- 25.4.2020
EMDR Association - activities in Lombardy
עדית יהודית לוי*
חברינו האיטלקים נלחמים במלחמה קשה מאד בתקופת מגיפת הקורונה.
לאחרונה שיתפו, דרך video conferance, בנסיונם הרב בהתמודדות שלהם, בעיקר באזור לומברדי, איזבל פרננדז, נשיאת האיגוד האירופאי, דברה וסיפרה בהתרגשות רבה מעט מהקורה באיטליה, ולאחריה, ג’אדה מסלובריו, מטפלת ומדריכה, עם ידע ונסיון רב בטיפולי באזורי אסון, אסונות טבע, או קטסטרופות מעשה ידי אדם.
ג'אדה צירפה במצגת שהציגה מידע רב לגבי קבוצות אוכלוסיה שונות וטיפים טיפוליים רבים למטפלים.
כזכור, מגיפת הקורונה החלה בסין, ומשם התפשטה למדינות רבות ובהן איטליה. הפגיעה המירבית החלה בצפון איטליה ובפרט במחוז לומברדיה, שם הם ספגו פגיעה קשה במיוחד.
אציין כמה מהנקודות העיקריות שעלו.
שלבי התגובה הריגשית למגיפההקורונה, האוייב הבלתי נראה, הם:
- הכחשה וחוסר אמון בעובדות, כעס כלפי הרשויות וחוסר אונים
- תחושה של חשיפה, פגיעות ורגישות, מי יהיה זה שיחליט מי יחיה ומי ימות
- בידוד ממושך, סגר, חוסר יכולת לתכנן למחר, להמשך החיים,
- תחושת איום קיומי, פחד שבני משפחה ימותו, מי יטפל בי אם אחלה
- הצפה רגשית, (גם הצפת טראומות קודמות לא מעובדות)
- שיניויים מהירים ועוצמתיים
- הסתגלות הדרגתית למצב
- התחלת החזרה לתיפקוד ויצירת קשר
הבידוד המתמשך בתקופת הפנדמיק שמשפיעים על יחידים, קהילות, משפחות ואוכלוסיות בסיכון:
- פגיעה במעגלים חברתיים, בהתנהלות אזורית ובכלכלה
- היווצרות סטיגמה ודחייה של החולים שהחלימו, או של העובדים החיוניים הבאים במגע עם חולים, המביאים לחווית עלבון, ריחוק ואפלייה.
- תגובה רגשית גבוהה של כעס זעם ותוקפנות כלפי הממשל הממסד והמוסדות
- ילדים נשארים בבית כל היום וצורך להעסיק לשמור לנהל את המשפחה
-חרדה וקשיים פיננסים וכלכליים לקהילה ולמשפחות
- סכנת עליה משמעותית של תוקפנות ואלימות, מילולית רגשית ופיסית, בתוך הבית, כלפי כל בני המשפחה
- חוסר אמון למידע המפורסם, קושי להפריד בין אינפורמציה להיסטריה ופאניקה
- נסיגה במצבם של הסובלים ממצב נפשי או התפתחותי מאתגר, מכורים (גם אם בגמילה)
התגובות הרגשיות המועצמות בתקופת הקורונה:
- דכאון
- הימנעות
- מחשבות קאטסטרופליות ופירוש לא תמיד ריאלי של המצב
- צער אבדן ואבל, לעיתים האבל מורכב ולא ניתן לעיבוד
- סיכון עולה להתאבדויות, תחושה שאין סיכוי ואין למה לצפות
- קשיי שינה, בעיות בריכוז ובזכרון, התמכרויות למיניהן
- תהליכי האבדן גם לגבי מערכות יחסים, לגבי האספקט המקצועי, הכלכלי הפיננסי הקיומי
- חשוב לדעת שהקשיים ימשכו גם ימים, שבועות, חודשים
דגש רב על ליווי ותמיכה צוותים רפואיים שבחזית:
ללא הליווי התומך, ישנה רמת סיכון גבוהה להתפרקות של יחידים וצוותים כתוצאה מהעומס הרגשי הלא מעובד ולא מוכל, דגש רב והמלצה למטפלי EMDR לשים לב גם לגבי תמיכה לסניטרים, עובדי מעבדות, נהגי אמבולנסים, לרופאים ולאחיות.
בכל רחבי המדינה באיטליה מופצת תמונה של אחות במדים, שמחזיחקה את כל האי האיטלקי בידיה, כמו שאוחזים תינוק.
איזבל מספרת על פנייה מרגשת של צוותים רפואיים בבקשה לתמיכה רגשית בהתמודדות עם הטלטלות סביב המגיפה, בקשת עזרה של מטפלי EMDR לתמיכה ללב ולנפש של המטפלים, ולעבד אתם את הכאב, הצער והאבדנים במלחמה הנוכחית.
היא הציגה מכתב מרגש וכואב מחברה אונקולוגית שמספרת שאפילו מהנסיון הקליני הממושך שלה עם מצבי חיים קשים, היא שוועת לעזרה נפשית לה ולכל הצוותים שמתמודדים עם המוני חולים ללא ציוד הגנה לעצמם וללא ״כלי נשק״ מתאימים למלחמה הזאת.
הפניות לעזרה נפשית לעמותת EMDR האיטלקית היו מבתי חולים, עיריות ורשויות בריאות, משרדי בריאות אזוריים, אחיות טיפול נמרץ ומיילדות, סוהרים, משרדי החינוך. קליניקות ועוד ועוד ועוד.
האגודה הקימה צוות קורונה של מטפלים שהתגייסו בהתנדבות. עבדו והדריכו בכל מקום בו היה צורך, המרצות הדגישו את הצורך הרב להדרכות קבוצתיות על אסטרטגיות לניהול הסטרס בתקופה הזאת.
מספר נקודות שחשוב לציין לגבי ההתערבויות בתקופה זאת:
- כל אדם מגיב למצב באופן שונה ואינדיבידואלי
- חשיבות יצירת אוירה בטוחה בכל התערבות טיפולית stabilization safety
- עידוד והפנייה לצינורות רשמיים לתמיכה וטיפול וייעוץ
- במקרה שהמצב מדאיג, לא להסס להפנות למרכזי טיפול נפשי
- להכיל בהבנה ולנרמל כל תגובה ריגשית, psycheducation
- להשתדל לחבר גם את המטפלים וגם המטופלים למשאבים, ולחזק חוסן אישי
- להאיר מה כן ניתן לעשות, לעזור לחפש אלטרנטיבות ריאליות
- דגש על הכאן ועכשיו, להעזר בפרוטוקולים ובהדרכות ה - EMDR בכל דרך אפשרית
איזבל סיפרה ארוכות על החוויה החדשה של מטפלי ה emdr באיטליה:
- נוצרה ביניהם תחושה של קהילה ותמיכה חברתית רחבה
- הרגשה של תרומה משמעותית של תירפיית ה emdr בתקופה זאת ובכלל
- התרומה האנושית והמשמעותית של המטפלים, והמאמץ להגיע לכל אדם בכל מקום ובכל דרך אפשרית ליצירת קשר ותמיכה
- הם היו פרואקטיביים ולא חיכו רק שהמטופל יפנה אליהם
פעמים רבות המרצות חזרו והדגישו את גורמי הסיכון של הבידוד, סיפרו על החיים שנעצרו בבת אחת, כשכל אחד מוצא את עצמו עם עצמו בסגר.
על הקושי להאמין לרשויות וההבנה המתחייבת שכל אדם אחראי על עצמו ואין על מי לסמוך. תחושה של אי שליטה על החיים של האינדיבידואל, וחוסר האונים מאי היכולת לתכנן את חיי היום יום. הרבה כעס ותסכול על מקבלי ההחלטות. והשאלה לאן יפנו החיים כשאין לדעת מה קורה היום, מדברת על הקושי להאמין ולהפריד בין המידע הרלוונטי הענייני לבין הפאניקה וההיסטריה, ושלמרות היתרונות של הטכנולוגיה והתקשורת בתקופתנו, והיכולת ליצירת קשר בטלפון, מחשב, זום סקייפ וווטסאפ וכדומה.
ההרגשות העיקריות שהם פוגשים הן חוויות מטלטלות ופחד קיומי, רגשי אשמה, חוסר אמון וחוסר אונים בעומס רגשי עצום.
ולמרות הכל, הם מציעים להדביק על כל חלון מסר של תקווה
everything is going to be fine
crisis = Choice, Decision
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------*עדית יהודית לוי. M.A. פסיכותרפיסטית, דגש על קשר גוף נפש' מוסמכת גשטלט, EMDR, Brainspotting,קליניקה פרטית, חיפה
levy.idit@gmail.com
נבנה באמצעות מערכת דפי הנחיתה של רב מסר