משאבים להורים, כמשאב לילדים 

ד"ר שפרה וולגלרנטר*

 

*הטקסט נכתב בלשון זכר לשם קריאה זורמת, אך מתיחס לשני המינים

עידן הקורונה מזמין את האנושות כולה להסתגל לשינויים בקצב מסחרר. הורים לילדים בגילאי גן וביה"ס מצויים בתפקיד כפול: להכיל את הקשיים והחששות שלהם ולסייע לילדים בהתמודדותם.

מכתב זה מיועד להורים אשר עתידים בקרוב לשלוח את ילדיהם בחזרה למסגרת החינוכית.

אנו מקווים שתמצאו במכתב הזה משאבים שיסייעו לכם לעבור את התקופה הזו באופן מיטיב ככל האפשר.

 

משאבים להורים

החוסן שלכם הוא המשאב הטוב ביותר לבניית החוסן של ילדיכם!

גם במצב זה של חוסר ודאות, נוכל למצא דרך להשפיע על מהלך הדברים.

ביטחון הורי: זיכרו כי כל החלטה שתקבלו באשר לשילוב של ילדכם במסגרת, היא ההחלטה הטובה ביותר שיכולתם לעשות, מתוך מכלול הנסיבות של חייכם. חשוב עבורכם ועבור הילד שתתחברו למשאב המסוגלות ההורית: שימו יד על הלב, או סקלו ידיים על הזרועות ("חיבוק פרפר") ואמרו לעצמכם "אני מסוגל לקבל החלטה באשר למה טוב עבורי ועבור ילדי" "אני פועל באופן הטוב ביותר שאני מסוגל, עם הנתונים שיש". לצפייה בסרטון חיזוק רגש חיובי לבן/ לבת

תנו לגיטימציה לרגשות שלכם. אתם עלולים לחוות רגשות עזים, לאו דווקא בזמנים צפויים. דעו שיש מקום להרגיש קשת של רגשות, והם חשובים, ומסמנים לנו שחשוב להקשיב להם ולהתנהל איתם. תרגלו קרקוע, קשב לנשימות ועוגן להווה. הקשיבו לקטע שמע שיסייע לכם לתרגל. להאזנה

חיזוק משאבים: התחברו למשאבים פנימיים (כוחות ויכולות) ,וחיצוניים (אנשים שהשפיעו/משפיעים עליכם לטובה) לצפייה בסרטון

חשבו על השאלות הפשוטות הללו: "מה מציק לי כעת?" "מה יעשה לי טוב/נעים כעת?" – ראו איך אתם יכולים לשים לב אל המסרים אותם מעבירים הרגשות והגוף, ולעבור ממצב למצב.

משפטי כח – לשילוב עם חיבוק פרפר:

"עשיתי את הטוב ביותר שיכולתי" / "אני עושה כמיטב יכולתי"

"אני/אנחנו מסוגלים"

"אני מסוגל.ת להתמודד עם זה"

"אני יכול.ה להשפיע על מהלך הדברים העכשיו"

 

הבנה לנפש הילד:

הילד חוזר למקום מוכר, אך בשינויים פנימיים וחיצוניים. מבחינה חיצונית, הוא יפגוש כיתה מצומצמת, מסיכות על פני כולם. הילד עלול לחוש כי גם הכיתה, שבעבר היתה בטוחה, הפכה להיות פחות מוגנת. התחושות עלולות להיות של בלבול, חוסר אונים, פחד ומצוקה. יחד עם זאת, תוכלו לסייע במובנים רבים, כולל:

נתינת לגיטימציה לרגשות הילד: לאחר שברור לכם מהן הרגשות שלכם, תוכלו להיות פנויים להקשיב לילד, וסביר להניח שרגשותיו אינם זהים לשלכם. שאלו בפשטות: "מה הכי מדאיג אותך?" "מה הכי משמח אותך?"

הכנה פרקטית ורגשית לשינוי: מעבר להנחיות הבריאותיות ממוסד הלימודים, נתייחס כאן לפן הרגשי. ילדים בכלל, ובמיוחד ילדים עם נטיה לנוקשות בחשיבה, זקוקים לסדר והכנה מראש. באפשרותכם להכין ביחד "תיק קורונה" ובו הציוד הנדרש, במשימה משותפת אפשרו לו לבחור חפץ כלשהו שנעים לו לקחת איתו לגן "אובייקט ביטחון", למשל: בובת חיבוקי/ חפץ מרגיע מהבית/פתק/ציור/תמונה.

שעשוע ומשחק במקום בהלה: ניתן לעשות משחקי תפקידים ביניכם או עם בובות. הדמויות תהיינה מחיי הילד ומסגרת הלימודים, המסכות והאלכוג'ל.

למשל: "אני המורה עם המסכה, אתה מצליח לראות את החיוך שלי בעיניים? אתה האלכוג'ל שבא לחטא את כל הציוד ואת הידיים של כולם, לשמור שכולם יהיו מוגנים מטפילים", להמציא שיר או לשיר שיר מוכר. הדגישו את החלקים החיוביים שאספתם לעצמכם.

משאבי הקשרות בטוחה: ברגעי המעבר (פרידה, חזרה).

הקשרות בטוחה- תנו לילד תחושה של נוכחות הורית מתמדת. אפשר עם חיבוק פרפר לילד: "אמא תמיד חושבת עליך"

לאחר השליחה: עשיתם את שלכם, עד שובו של הילד אין סיבה להפנות משאבים למחשבות עליו אלא להתמקד בעשיה חיובית, בכאן ועכשיו.

יצירת סדר יום: סדר יום המתאים למסגרת הינו שונה מזה של "קורונה בית". חשבו על לו"ז מתאים לשעת קימה, מקלחת וארוחות בהתאם לשינוי.

בחזרה הביתה: היו נוכחות מתעניינות ושמחות בשובו של הילד, קשר עין, חיבוק פרפר של "איזה כיף לחזור לחיבוק של אמא".

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

* ד"ר שפרה וולגלרנטר, פסיכולוגית קלינית-שיקומית, בתהליך הסמכה לEMDR (הכשרה בגנרי + ילדים לבל 2). עובדת בבי"ח שיקומי לילדים אלי"ן ובקליניקה פרטית בירושלים.

smw.wohl@gmail.com