פעילות לחג השבועות לבית הספר היסודי בעקבות מאמרה של יעל מאלי : "מחאה חברתית בשדות בית לחם"
(מתוך מוסף מקור ראשון לתורה, הגות ספרות ואמנות, 10.5.2013)

מומלץ להקדים לפעילות שיעור הכנה שבו יכירו התלמידות/ים את סיפור העלילה של מגילת רות ואת הנפשות הפועלות בה.

חשוב שהתלמידות/ים יבינו את מצבן החברתי והכלכלי של נעמי ורות בראשית הסיפור, שתי נשים אלמנות, עניות חסרות רכוש ונטולות מעמד, שנתונות לחסדי אחרים. כפי שכותבת מאלי:
"שתי נשים עניות מגיעות לעיר… הימים ימים של שפע, השדות גדושים בתבואה בשלה, "וְהֵמָּה בָּאוּ בֵּית לֶחֶם בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים", אך הן נותרות רעבות. איש אינו מפריש להן מן התבואה הקצורה. לאישה המבוגרת, בת המקום, יש קרוב משפחה עשיר שיוכל לסייע להן עד שתיקלטנה בעיר. "וּלְנָעֳמִי מוֹדַע לְאִישָׁהּ אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ וּשְׁמוֹ בֹּעַז". אך האיש, גיבור החיל, אינו מסייע מיוזמתו. הן רעבות. אף אחת מן השכנות אינה מכניסה צלחת מרק לתושבות החדשות, חסרות הכול.
"וַתֹּאמֶר רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֶל נָעֳמִי אֵלְכָה נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳטָה בַשִּׁבֳּלִים אַחַר אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו וַתֹּאמֶר לָהּ לְכִי בִתִּי: וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה אַחֲרֵי הַקֹּצְרִים וַיִּקֶר מִקְרֶהָ חֶלְקַת הַשָּׂדֶה לְבֹעַז אֲשֶׁר מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ".
הצעירה הנוכרייה יוצאת ללקט אחר הקוצרים כאחרונת הקבצניות…".

במאמרה כותבת מאלי על אמנים שהשתמשו בסצנת הקציר שבמגילת רות כדי לבטא מחאה חברתית על עוני ועל החלשים בחברה. במאמר מוצגות שלוש יצירות אמנות, ואנו הוספנו להן רביעית: (גבהרד פוגל, 1900). מומלץ לבחור אחת או יותר מהיצירות (בהתאם לזמן שעומד לרשותנו), ולדון בהן עם התלמידות/ים. אנו ממליצות במיוחד לבחור ביצירתו של עדי נס. מצורפת מצגת עם יצירות האמנות.

מאלי מתייחסת ליצירה: המלקטות, ז'אן פרנסואה מייה (1814־ 1875) בשלושה מבטים, כשבכל מבט נוספת אינפורמציה ורמה גבוהה יותר של פרשנות. ניתן להתבונן באופן דומה על כל היצירות: נפתח בהצגת היצירה לתלמידות/ים ונשאל מה אתן/ם רואות/ים במבט ראשון? נדגיש את הפרדת הממד התיאורי מן הפרשנות.
בשלב הבא נשאל מה אתן/ם רואות/ים במבט שני?  כאן נאפשר כבר מקום לעמדות ולדעות של התלמידות/ים.
ולבסוף נביא מידע על היצירה מתוך המאמר ולאחר מכן נשאל: מה אתן/ם רואות/ים במבט שלישי? בשלב זה נתמקד באופנים השונים שבהם בחרו האמנים לבטא מחאה חברתית ביצירותיהם.

נוכל לסיים את השיעור בדיון בשאלת מקומה של האמנות ככלי לביטוי מחאה חברתית: נחשוב על דוגמאות שונות כמו קריקטורות, גרפיטי, שירה ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.