סיכום אספה שנתית ומפגש פתיחת השנה של העמותה
סכמה: יעלה לבבי*
ב- 10/9 התקיים המפגש השנתי של העמותה בערב חגיגי שהפעם נערך בזום עם מעל 70 משתתפים.
החלק הראשון של הערב הוקדש לאספה השנתית.
ד"ר אודי אורן יו"ר העמותה פתח את המפגש בסקירה של פעילות העמותה בתקופת הקורונה, ובאמירת תודה לכל חברי ועד העמותה , המתנדבים ולוועדת קורונה על כל העשייה המרובה בהתנדבות, כתיבה, הרצאות ומחקר בשנה האחרונה. אנחנו עם הפנים לשנה הקרובה, ובמרכזה – כנס EMDR ישראל השני המתוכנן במאי 2021 .
אביבה פרצוב גזברית העמותה הציגה דיווח על המאזן הכלכלי של העמותה נכון ל- 31/12/2019, ואת התוכנית התקציבית ל- 2020. נערכה הצבעה אלקטרונית והתקציב אושר. כל מי שמעוניין יכול לפנות באופן פרטי לאביבה או להדר ולעיין בנתונים.
גילה הרן מרכזת ועדת השתלמויות הציגה את ההשתלמויות של שנת 2020, ואת תוכנית ההשתלמות העשירה לשנת 2021. לתוכנית
דורית קנובל מועדת טראומה-איד הציגה בכמה מילים את בקשת איגוד האומנים ואנשי מקצועות הבמה למטפלים מתנדבים שיוכלו לתת סיוע רגשי קצר וממוקד .
אודי הקריא לאישור את רשימת כל חברי ועדות העמותה והמתנדבים. קראו כאן
תודה מכולנו מקרב לב!!!
בהמשך חלק זה, אודי אורן ודורית סגל שערכו את הספר "EMDR - הפסיכותרפיה של המאה ה- 21", הודו שמית לכל כותבי פרקי הספר ולעורכות האשכולות.
לאחר הרמת כוסית לשנה החדשה התחיל החלק השני של הערב בהנחייתה של גילה הרן שהתבסס על הצפייה המוקדמת בסרט המיוחד של הבמאי יונתן ניר "תמונת חייו".
בהרצאתו הציג יונתן ניר את המושג דוקותרפיה ואת העיסוק שלו באנשים שמתמודדים עם טראומה (לאתר הבמאי)
הוא תיאר בצורה מרגשת את הקשר בין חווית הפציעה הטראומטית שלו בשדה מוקשים, תחושות המרפא שמצא במים מחיבור שנוצר קודם באמצעות סרטו הדולפין ולאחר מכן עם עמוס נחום גיבור הסרט "תמונת חייו".
יונתן פיתח דרך העשייה הקולנועית, עם דני מנקין, מעין פרוטוקול טיפולי אותו הדגים באמצעות המסע שעבר עם עמוס נחום: בכך שהוא נותן לאדם הפוסט טראומטי את הכלים האודיו-ויזואלים – הוא מצליח להפוך את קורבן הטראומה לגיבור ולאחר מכן למספר הסיפור שלו (story teller ) שותף פעיל לכתיבת התסריט, עריכתו והפצת הסרט אחר כך. TEDx
4 חברים התבקשו להגיב ולהתדיין עם הסרט ועם דבריו של יונתן ניר:
יורם בן יהודה פסיכולוג ובעל מכון "דרכים" לפסיכותרפיה, המלווה את יונתן בסרטי הדוקותרפיה שלו - התייחס לשני מרכיבים משמעותיים מהם ניתן לגזור שאלות טיפוליות:
- אופטימיות ותשוקה – התשוקה של עמוס גיבור הסרט היא לצלם את דוב הקוטב. השאלה אותה הוא מעביר למטופלים ולעצמנו: "מה הוא דוב הקוטב שלכם"?
- גלות: בהתייחסו לגלות שעמוס גזר על עצמו, ולחזרתו באמצעות הסרט ללב הקונצנזוס (למשפחה), לארץ ובעולם הוא בעצם שואל אותנו: "איזה גלויות אנחנו גוזרים על עצמנו ומאיזו סיבה"?
כרמית אריאלי כגן התייחסה לאלמנט התיקון שנעשה באמצעות נתינה. עמוס מגדיר עצמו "חייל טוב של אמא אדמה". הוא מנסה לשמר את העולם דרך הצילומים שלו והעברתם לאנשים אחרים. היא התייחסה לשאלה בטיפול – מה למדת – דרך דבריו של עמוס שהדרך להתמודד עם פחד זה דרך למידה ואימון. ניתן להתמודד עם אירועים בכך שאנו לומדים מהם.
מירתה שניר התייחסה לקשר בין זיכרון לא מעובד וטראומה. זיכרון שלא עובד בצורה אדפטיבית מהווה בסיס לחוויה טראומטית. מהסרט עולה השאלה האם הזיכרונות הטראומטיים אמנם עובדו בצורה אדפטיבית. לטענתה של מירתה הדוקותרפיה נראית כלי מדהים לחשיפת הזיכרון, ועכשיו יש צורך ב- EMDR על מנת לאפשר את העיבוד האדפטיבי.
דר' ציפי שני – ציפי הצטרפה למירתה בחשיבה על כך שתהליך ההשתתפות בסרט בנה משאבים הכרחיים לעסוק בכאב, אבל עדיין יש צורך בעיבוד של הטראומה; בעצם נוצרה תבנית של התבודדות שנולדה כהגנה ועכשיו צריך לפתח עבורה תבנית חלופית באמצעות תהליכי עיבוד.
בהמשך לציטוט משירו של לאונרד כהן בסוף הסרט "בכל סדק יש אור" ברכה ציפי את כולנו לשנה החדשה:
"שלקראת השנה החדשה יהיו לנו הרבה סדקים, שנצליח לראות דרכם את האור מלמעלה, ומטה
ומכל הצדדים, ושגם הקורונה שהופכת לנו את החיים תהפוך להיות סדק לאור חדש עלינו.
שתהייה שנה טובה לכולנו, עם חיבוק חזק ועם הידיעה שאנחנו שייכים לקהילה מיוחדת עם
Unique outcome, שיכולה להביא מזור לכאב של אנשים שמתמודדים עם טראומה, ונשארים
עם כבוד לעצמם למרות ועם הטראומה."
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
*יעלה לבבי - MSW פסיכותרפיסטית, מטפלת ומדריכת EMDR, מטפלת זוגית ומשפחתית, מנהלת שותפה במרכז הישראלי ל-EMDR, מטפלת בקליניקה פרטית ברעננה ובתל אביב.
levaviy@netvision.net.il
נבנה באמצעות מערכת דפי הנחיתה של רב מסר