שחר צור (49) הוא אדריכל נוף עם התמחות מיוחדת במינה. צור מומחה לעצים במרחב העירוני. "במקום שיש בו הצלחה לעצים", הוא אומר, "גם הנושא הסוציולוגי מאוד משתפר. איפה שיש עצים יש פחות פשיעה".

צור ורעייתו הגר הם בעליו של סטודיו "צורא" לאדריכלות. הוא גם מרצה בטכניון והיא היתה מרצה במכללה למינהל. הם נפגשו בתקופת השירות הצבאי אחריה המשיכו ללימודי אדריכלות בטכניון, ומשם לשמונה שנים של עבודה במשרדי אדריכלים בעיר רוטרדם בהולנד. ב-2012 שבו לארץ ופתחו את המשרד המשותף.

שחר צור. "האהבה לעצים התפתחה עם האהבה למקצוע" (צילום: שלומי יוסף)

צור מוביל בשנים האחרונות תפיסה חדשנית הרואה בכלל הצומח בעיר מערכת אקולוגית אחת, שאותה הוא מכנה "יער עירוני". והוא מסביר: "יער עירוני הוא כלל הצומח, 'הנוף הגבוה' שנמצא בתחום הישוב, הוא המרכיב החי של התשתית העירונית. אם בעבר היינו אומרים שבעיר יש עצים פה ושם, עכשיו התפיסה משתנה ואנחנו רואים אותם כמערכת אקולוגית כוללת.

"בדומה ליער הנמצא בשטח הפתוח, שאנחנו מתייחסים אליו ומנהלים אותו כמערכת אחת כוללת, כך גם העצים שנמצאים בתחום העיר. זו מערכת הוליסטית, משאב שיש לנהל אסטרטגית ופיזית, מערכת שצריכה לקחת בחשבון את האתגרים האורבניים".

מה כולל היער העירוני שלך?
"הוא כולל רשת ירוקה של שדרות, רחובות, פארקים, גנים, גינות פרטיות, למעשה כל המקומות שנמצאים בהם עצים, כולל שטחים פרטיים, שטחים ציבוריים, מבני הציבור, כל העצים ביחד נכללים ביער העירוני".

כתושב חיפה אני הולך ברחוב, רואה עצים. מה הקשר בין עץ ברחוב אחד לעץ ברחוב אחר?
"גם אם ההנאה שלך מהעצים בעיר סמויה ומובנת מאליה, העצים האלה משפיעים בצורה דרמטית על איכות החיים שלך. אם היית מפשיט את חיפה מהעצים שלה היית נושם כפליים זיהום אוויר ומאבד את התרומות של המערכת האקולוגית".

"הירוק והטבע מאוד משמעותיים לפסיכולוגיה"

לעצים, מסביר צור, יש שורה של תפקידים שהם מבצעים כמערכת אקולוגית. "יכול להיות שעץ בודד משפר רק את סביבתו הקרובה, אבל ברגע שמדברים על מערכת, יש לה השפעה דרמטית על העיר. התרומות נבדקו אמפירית ומבוססות מחקרית: בהקטנת החום, בשיפור איכות האוויר, בחיסכון באנרגיה, בהפחתת נגר עילי (מניעת הצפות) ובקיום בתי גידול ליצורים חיים".

רחבת קניון גבעתיים לפני (משמאל) ואחרי. "יש קשר חזק בין היער העירוני לתחום החברתי סוציולוגי" (צילום: סטודיו "צורא" לאדריכלות)

"כבר לא מוטל בספק", הוא מוסיף, "שהירוק והטבע מאוד משמעותיים לפסיכולוגיה, לתחושת הנוחות. זה מביא גם לשיפור פריון העבודה. עבודה בסביבה שיש בה ירוק בחלון פרודוקטיבית יותר. לפחות על פי מחקרים בחו"ל, יש קשר חזק בין היער העירוני לתחום החברתי סוציולוגי. יש מחקרים שמראים על קשר חזק מאוד בין אזורים מוצלחים חברתית לבין הנושא של עושר בצמחייה. במקום שאנשים לוקחים אחריות על העצים בסביבתם, יש שגשוג".

"עצים מייצרים את רוח המקום"

אחד השימושים המרכזיים בעצים הוא, לדברי צור, ריכוך הסביבה הבנויה. "אם היית לוקח את המרחב העירוני ומפשיט ממנו את העצים, היית רואה יותר חזיתות, אבל השילוב של הבנוי עם העצים זה הקסם של העיר.

"עיר היא סביבה מאוד צפופה והנדסית, אבל יש בה גם נציג משמעותי של הטבע, שהוא אחד הגורמים המרכזיים לכך שנוח לנו לחיות בערים, במיוחד עכשיו כשבונים ערים מגדליות. ברגע שיש עצים ברחוב, אז כבני אדם אנחנו חווים קנה מידה אנושי מתחת לעץ, שנמצא מתחת למגדל".

איפה אפשר לראות את זה?
"אם תלך בשדרות דוד המלך בתל אביב, למשל, אחד המקומות הצפופים ביותר בישראל, אתה לא תרגיש את הצפיפות. עיצוב הסביבה בצורה כזו היא יצירה של איכות החיים. יש לזה השפעה ישירה על היומיום שלך. יש משהו בנוקשות של החומרים של האדריכלות – בטון, אבן, אספלט – שבסופו של דבר משפיע עלינו פיזית".

אורנים בשדרות הצבי בחיפה. "השילוב של הבנוי עם העצים זה הקסם של העיר" (צילום: שי ניר)

"עצים מייצרים את רוח המקום. נותנים את הזהות למקום, כמו שהמבנים של הסגנון הבינלאומי בתל אביב נותנים את העיר הלבנה. תל אביב מיוחדת בפיקוסים שלה, חיפה מצטיינת באורנים בשדרות הצבי וברחוב מוריה. אין דברים כאלה, רמת הפיסוליות של האורנים שם זו יצירת מופת של הטבע".

"עצים מחברים בין הדורות"

מרכיב חשוב נוסף בעיניו הוא ערכם ההיסטורי של עצים. "עצם זה שהעצים נשארים, שהם יותר ותיקים מאיתנו, הם מחברים בין הדורות – רק הנכדים שלי יהנו מהעצים שאני נוטע היום. גם ברמה הפואטית עם השירים והסיפורים על גן השקמים וחורשת האקליפטוס ושאר האזכורים בתרבות".

בין הפרויקטים השונים בהם עוסק משרדו – כתיבת מסמכי מדיניות לערים, תב"עות (תכניות בניין עיר) לשכונות ולהתחדשות עירונית, עיצוב שדרות עירוניות, פארקים, גינות פרטיות ומרפסות גג – צור גם מאתר עצי "מופת".

עץ מופת תל אביבי. "כל עץ פוטנציאלי נסקר במדדים שונים, ועל פי הציון יוחלט אם הוא נכנס לקטגוריה" (צילום: שחר צור)

"אלו עצים יוצאי דופן, בעלי ממדים מרשימים, בעלי ערך תרבותי או היסטורי, ערך סביבתי, אקולוגי, אדריכלי או אחר. כל עץ פוטנציאלי נסקר במדדים שונים, ועל פי הציון הוחלט ויוחלט אם הוא נכנס לקטגוריית עצי מופת. מידי ט"ו בשבט (כשאין מגפה) אני מרצה לתלמידים, מסיירים במסלול חידות על עצי מופת בסביבת בית הספר ובהם אנחנו מתמקדים. הרעיון הוא שבמקום לטעת עצים חדשים מוקירים את העצים הקיימים".

"אהבה לעצים התפתחה עם האהבה למקצוע"

עם כל אהבתו לעצים ולירוק, צור מתגורר בתל אביב. "למרות שגדלתי בקיבוץ (עין השופט), בשדות ובמרחבים פתוחים", הוא אומר, "אני לא ממש רואה קשר בין האהבה לעצים לבין המקום שבו גדלתי. האהבה לעצים התפתחה עם האהבה למקצוע, לאדריכלות הנוף, ולהכרה באיכות הפנטסטית שהעצים מביאים למרחב שבו אנו חיים".

ערים לא ממש מקדמות טבע, הן לא בית גידול אידיאלי לעצים.
"העיר, כמו שהיא מוגדרת בצורה הקלאסית, היא בית גידול עוין לעצים, מקום רע בשבילם. באבולוציה ארוכה העצים התפתחו ביערות והם כבר בני 250 מיליון שנה. אנחנו מביאים אותם לתוך מרחב מרוצף, אטום, רווי בתשתיות, שאין בו אוורור ומים, ואנחנו מצפים שהם יגדלו.

צינור המהווה בית גידול לעץ. "אנחנו מביאים עצים לתוך מרחב מרוצף, אטום, רווי בתשתיות, שאין בו אוורור ומים, ואנחנו מצפים שהם יגדלו" (תכנון: חברת טרי-טיוב בע"מ, הדמיה: ברק פישל)

"לנו אדריכלי הנוף ולאגרונומים יש עבודה קשה. אנחנו צריכים לוודא שברחובות שלנו, מעל האספלט והריצוף, תהיה תשתית מעולה לנטיעת עצים, אחרת לא יהיו עצים. עצי רחוב שנטועים בסביבת ריצופים קשים ותשתיות עירוניות לא מצליחים להתפתח. בשנים האחרונות, בשיתוף עם אנשי מקצוע נוספים אנחנו מפתחים ומיישמים בתי גידול מתקדמים".

חתך עקרוני של בית גידול לעץ רחוב בסביבה רוויית ריצופים ותשתיות. על ידי הנדסת מרחב ההשרשה, זוכים העצים לתנאים טובים שיבטיחו את שגשוגם. "לנו אדריכלי הנוף יש עבודה קשה. אנחנו צריכים לוודא שמעל האספלט והריצוף, תהיה תשתית מעולה לנטיעת עצים" (תכנון: שחר צור, יעקב אילון, הדמיה: שחר צור)

"נושא העצים הוא נישה סופר חשובה באדריכלות הנוף. אני מאוד אוהב שאני מגלה סטודנט עם תשוקה למרכיב החי, לחיבור בין חומרי הבנייה הסטטיים – בטון אספלט ולבנים – לבין החומר החי. זה עיסוק מרכזי של המשרד שלנו איך אנחנו מצליחים, בתוך המרחב רווי התשתיות והצפוף שנקרא עיר, לתת תנאים מעולים שיבטיחו לנו צל גם עוד שלושים וארבעים שנים.

עצים גזומים בתל אביב. "בכל הערים יש גיזום יתר. במקרים רבים היד קלה על ההדק" (צילום: דבר)

בתמונות שתי דוגמאות לגיזום עצים בתל אביב. זה טיפול ראוי?
"באופן גורף, בכל הערים יש גיזום יתר, גם בתל אביב. הגיזום מתבצע על ידי קבלני משנה ובמקרים רבים היד קלה על ההדק. בכללי אני חושב שאין ממש סיבה. עץ בריא שגדל בצורה טבעית אין סיבה לגזום. הסיבה לגזום היא אם הוא קרוב לעמודי חשמל. יש מצבים שאין ברירה. רוב הגיזומים לא טובים.

"מעניין לדבר על העיתוי של הגיזום. מיוני ועד סוף אוקטובר יש קיץ חם, וצריך להשתדל שהעצים יהיו בשיא העלווה, ואתה מוצא שיש ערים שגוזמות בדיוק בתקופות החמות האלה. זה בא משיקולי נוחות של הגוזמים או מחלקת הגינון, ואת זה צריך לשרש".

 "אנחנו תלויים ביער העירוני"

לדבריו, למקבלי ההחלטות, לראשי ערים ולפרנסי ערים, יש פרדיגמה שגויה כשהם מתייחסים לעצים כאל עניין אסתטי בלבד, כאל 'נייס טוּ האב'. "התפיסה צריכה להשתנות להבנה שאנחנו תלויים ביער העירוני, ועם משבר האקלים זה רק הולך ומתחדד. אם לא נפעל מהר בנושא של היערכות לשינוי האקלים, נהיה במצב גרוע".

עץ עירום באתר בנייה בתל אביב. "העיר, כמו שהיא מוגדרת בצורה הקלאסית, היא בית גידול עוין לעצים" (צילום: דבר)

עצים הם, לדבריו, אחד הכלים הטובים ביותר להתמודדות עם שינויי האקלים. "זה אלמנט טבעי שעל ידי העצמה שלו נוכל להתמודד עם שורה ארוכה של השפעות".

למשל?
"אנחנו מדינה קטנה שמצטופפת, ערים שלמות הולכות להכפיל את עצמן. ערים זה מקום טוב לחיות בו וצפיפות היא דבר טוב, כי ככל שיש יותר אנשים, יש יותר מגוון והזדמנויות. קשה לחשוב על זה עכשיו כי תקופת הקורונה, אבל יחד עם העלאת הצפיפות של הערים, אנחנו חייבים לשמור על איכות חיים גבוהה.

"ככל שהעיר מצטופפת, חשוב להעצים את הירוק, את הביו-מסה בתוך העיר. כאדריכל אני רואה את העיר כמכונה הנדסית ועיר מצוינת צריכה תשתיות מצוינות. היער העירוני מצטרף לסך התשתיות שצריך להשקיע בהן. צריך להשקיע וצריך לתחזק ולחשוב קדימה. עיריות צריכות לטעת עוד הרבה עצים ולתחזק את העצים הקיימים. היום זה נמצא ממש בחסר. אם תסתכל על התקציבים שהערים משקיעות בתחום הזה, הם מזעריים יחסית לתקציבים אחרים".

יש בעולם מקומות שמתייחסים אחרת ליער העירוני?
"טורונטו בקנדה ומלבורן באוסטרליה הן ערים שמאוד מתקדמות בתחום. מספיק שתקיש בגוגל 'מלבורן יער אורבני', ותראה הרבה מידע על מיפוי עצים, ותוכניות אסטרטגיות. יש שם תרבות לתכנן את היער העירוני".

"יער עירוני בא עם תחזוקה גבוהה"

אני אוהב את הירוק, את הנוכחות של עצים בעיר, אבל כחוויה יומיומית אני לא ממש מודע לחשיבותם.
"יחסי הציבור של העצים לא מספיק טובים, גם עם כל הט"ו בשבט הזה. לפעמים אפילו מתייחסים לעצים כאל מפגע. אנחנו צריכים ללמוד מהאמריקאים איך עושים יחסי ציבור לעצים. אצל האמריקאים זה הולך דרך הכסף. הם יודעים לתמחר את תרומת העצים. יש אפילו אפליקציה מיוחדת לדבר הזה, i-Tree. אתה יכול להעריך כמה פחמן דו-חמצני העץ ליד הבית סופח ומה התרומה שלו. אתה מכניס נתונים של עץ ומקבל נתונים חזרה".

פיקוסים בשכונת הדר בחיפה. "חירבוני הציפורים הם חלק בלתי נפרד מהטבע העירוני" (צילום: שי ניר)

"לכלוך" מתחת לעצי פיקוס בשכונת הדר בחיפה. "התרופה למכת הפירות והחירבונים של הציפורים היא תחזוקה גבוהה" (צילום: דבר)

בקיץ האחרון פניתי לעירייה בבקשה שיגזמו צמרות עצים, בעיקר עצי פיקוס. יש כמה מקומות שאי אפשר להחנות בהם את המכונית כי כל ציפורי השכונה יושבות שם על הענפים ומזהמות את מה שתחתיהן.
"יש לך קונפליקט עם פירות של פיקוס וחירבונים של ציפורים על השמשה הקדמית. כמי שעוסק בנושא אני מקבל באהבה את כמויות העלים והלכלוך שיש לי על הרכב. יש לי הרבה תמונות של הרכב שלי מלוכלך בכל מיני תוצרי עצים וזה משהו שאני שלם איתו לגמרי. אולי יש בזה מחיר, אבל אני מסתכל על העלות-תועלת ומקבל באהבה הרבה פרחים של סיגלון או ענפים של אקליפטוס על החלון".

רכבו של צור מלוכלך "בכל מיני תוצרי עצים": למעלה מימין לשמאל: אזדרכת, סיגלון. למטה מימין לשמאל: צאלון, סייסם הודי. "אני מקבל באהבה את כמויות העלים והלכלוך שיש לי על הרכב" (צילום: שחר צור)

זה מאוד רומנטי אבל בלתי אפשרי לחנות שם.
"אולי צריך לבטל שם את החנייה ולהעביר אותה למקום אחר, אולי לפרוס רשתות מתחת לעצים בתקופה של הפירות. חירבוני הציפורים הם חלק בלתי נפרד מהטבע העירוני. התרופה למכת הפירות והחירבונים של הציפורים היא תחזוקה גבוהה. יער עירוני בא עם תחזוקה גבוהה. אם העיר יודעת לנקות מספיק פעמים בתקופת הפירות, פעמיים בשבוע, אז זה ייראה טוב. אתה מעדיף להיות לגמרי בלי ציפורים בעיר? אין ספק שאפשר לארגן את זה יותר טוב. כישראלים אנחנו אוהבים שגר ושכח. בניגוד לאירופה, אין לנו תרבות של תחזוקה".

"מעט מאוד אנשים יעשו מהלך להגן על עצים"

בעירייה, אגב, טענו שהם לא יכולים לעשות כלום כי העצים נטועים בחצרות בנייני המגורים ובגלל זה הם לא מטפלים בהם.
"הפיקוסים, מבחינת הנזק והלכלוך הם בעיה לא פשוטה, לא רק בחיפה, כי אין הרבה דרכים להתמודד איתה. אבל בסוגייה של מי אחראי, אני חושב שהעירייה, כל עירייה, חייבת לקחת אחריות על העצים גם בחצרות הפרטיות".

עץ וצינור מזגן פרטי בתל אביב. "בניגוד לאירופה, אין לנו תרבות של תחזוקה" (צילום: דבר)

איך עירייה יכולה להתגבר על עניין השטח הפרטי?
"למרות שהעץ במגרש הפרטי יש זכויות ציבוריות. יש פה תחום אפור שהעיריות לא מספיק מלכלכות את הידיים בלהתעסק איתו. מצד אחד העירייה אומרת: 'זה במגרש הפרטי ואני לא מתחזקת', מצד שני, צריך אישור כדי לכרות עץ בשטח פרטי.

"יש חוקים. הרי אם רכשת בית ברחוב ואתה רוצה לפתוח חלון, אתה לא יכול למרות שזה רכושך הפרטי. יש הנחיות ותוכניות בינוי. אתה לא יכול עכשיו להגדיל ולבנות מרפסת. אתה צריך לבקש לזה היתר ולא תקבל היתר, אם זה לא בתכנון. כך גם העצים שבחצר שלך מוגנים".

חוק הגנת האילנות, מסביר צור, אומר שגם אם יש למישהו עץ אורן גדול בחצר, אסור לו לכרות אותו. "העץ לא שלך, והחוק אומר שצריך אישור כריתה גם לעץ הפרטי במגרש שלך. למה? כי לאותו עץ יש חשיבות הרבה מעבר למגרש הפרטי.

עץ ציבורי בשטח פרטי בחצר בניין בתל אביב. "אני חושב שהעירייה אחראית חד משמעית על כל העצים בעיר" (צילום: דבר)

"אני חושב שהעירייה אחראית חד משמעית על כל העצים בעיר, לא רק במתן אישורי כריתה, אלא היא צריכה גם לסבסד. אם יש עצים גבוהים בנכס פרטי, העירייה צריכה לעזור לתושב העיר לעשות את התחזוקה היקרה של הדברה או גיזום בגובה.

"אפשר לקחת כדוגמה את הנזקים של חדקונית הדקל. עיריית תל אביב הדבירה את כל העצים במרחב הציבורי. החיפושיות תקפו את כל העצים שלא קיבלו הדברה, וכל העצים במרחב הפרטי מתו. זו עוד דוגמה נהדרת למה צריך לנהל את היער העירוני כמשאב כולל ולא להפריד בין המרחב הפרטי לציבורי. אבל אנחנו עוד לא שם, אלא ממש בחיתולים. בינתיים אנחנו נכשלים בדבר הזה.

עץ תל אביבי. "אני עץ. אהוב אותי" (צילום: דבר)

"אתה יכול למצוא בכל עיר נאמני אילנות. הם משתדלים לשמור על עצים ועושים כל מיני פעולות, ואם יש כריתות הם מתעסקים בזה, אבל זה קומץ. מעט מאוד אנשים יעשו מהלך להגן על עצים".

לאחרונה היה קמפיין לבחירת עץ לאומי לישראל. איזה עץ אתה היית בוחר?
"אני מתנגד להכתרת עץ בודד כעץ הלאומי, אני חושב שהעצים המקומיים כולם ראויים לכבוד".