אנדורפין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אנדורפיניםאנגלית: Endorphin) הם חלק מקבוצה של חומרים כימיים (נוירוטרנסמיטורים) המצויים באופן טבעי במוח ומופרשים מבלוטת יותרת המוח. יש להם תפקיד חשוב בשליטה על כאב ועל התנהגות רגשית כמו פחד, מתח והנאה[1]. בהתאם לכך, הם מסייעים לשיכוך כאב ולשיפור מצב הרוח.

האנדורפינים זכו לכינוי "מפתחות לגן עדן", בעקבות יכולתם לשלוט בהנאה וכאב[1].

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדורפינים ידועים כגורמים לתחושה טובה (מעין "אופוריה") ושיכוך כאב, ויש להם תפקיד חשוב בשליטה על התנהגויות רגשיות (כגון: חרדה, פחד והנאה). נוכחות מוגברת של אנדורפינים במוח מקושרת גם עם תגובת הילחם-ברח, ולכן לא תמיד הפרשתם תגרום הנאה, והיא עלולה לגרום גם לתגובת מתח וחרדה.

האנדורפינים מסווגים כנוירומודולטורים, שהם חומרים המשנים את הפעילות של התא הבתר-סינפטי או מווסתים את פעילותו[1].

שחרור אנדורפינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר מצבים המובילים לשחרור של אנדורפינים.

האנדורפינים משתחררים בעת פעילות גופנית מאומצת, יחסי מין, הנקה, שמחה, חיוך, צחוק, עיסוי ואף במהלך השינה.

חשיפה לבעל חיים ידידותיים מעודדת את השחרור של אנדורפינים.[2]

חומרים כימיים בעלי פעולה דומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעולתם של האנדורפינים דומה לזו של אופיאטים. סמים אלו, הגורמים גם כן לתחושת אופוריה ושיכוך כאב, מתקשרים לאותם קולטנים במוח אליהם מתקשרים האנדורפינים, דבר העשוי להצביע על תפקידם של נוירומודולטורים אלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדורפין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 גריג ר. ג. וזימברדו פ.ג. (2010). מבוא לפסיכולוגיה. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
  2. ^ Braun, C., Stangler, T., Narveson, J., & Pettingell, S. (2009). Animal-assisted therapy as a pain relief intervention for children. Complementary therapies in clinical practice, 15(2), 105-109.


ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.