משרד הבריאות: "הסרת המכס על יבוא בשר היא פגיעה חמורה בבריאות הציבור"

בשבוע שעבר הודיע שר החקלאות, עודד פורר, על הסרת המכס על יבוא בקר מצונן ובמשלוחי עגלים חיים. פורר קיבל את ההחלטה לאחר הסכמות עם מגדלי הבקר, הכוללות תמיכה ישירה בגובה 420 מיליון שקלים. ארגוני הסביבה ובעלי החיים, יצאו נגד ההחלטה להפוך זולים וקלים יותר את המשלוחים החיים, במסגרתם מגיעים ארצה בעלי חיים באוניות ובמסע מפרך הכרוך בסבל רב עבורם, לצד הפחתת מחירים דווקא על בשר - למרות השפעותיו הסביבתיות והבריאותיות. כעת, גם במשרד הבריאות אומרים: התנגדנו להחלטת משרד החקלאות בשל הדאגה לבריאות הציבור, אך לא זכינו להתייחסות.

"לביטול המכס על יבוא בשר בקר ועגלים חיים לישראל השלכות בריאותיות, סביבתיות וכלכליות", כתבה במענה לפניית ארגוני הסביבה פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות. "למרות הנימוקים שנשלחו מטעמנו בחודש אפריל לרשות המיסים, משרדי האוצר והחקלאות הגיעו להסכם לפי יבוטל לחלוטין המכס על ייבוא בשר בקר וייבוא עגלים חיים לפיטום ולשחיטה בישראל במסגרת 'המשלוחים החיים'. אגף התזונה קורא בדחיפות שלא לאשר את ההסכם".

החלטת פורר להפחית את המכס על מוצרי בשר - הפוכה לחלוטין מהצהרות שניפקה ישראל בזירה הבינלאומית, ואמנה עליה חתמה לאחרונה. בספטמבר 2021, לקראת פסגת מערכת המזון של האו"ם, הצטרפה ישראל למהלך בינלאומי והכריזה כי עד 2030 דפוסי צריכת הבשר בישראל יותאמו לכמויות המומלצות על ידי משרד הבריאות - הנמוכות משמעותית מהצריכה כיום לנפש. בין היתר, ישראל התחייבה לקדם השתת מס על יצרני מזון כפונקציה של הנזק הסביבתי והבריאותי לו הם גורמים, ומשרדי הבריאות והסביבה הצהירו כי יעודדו את הציבור להפחית צריכת מזון מן החי ולהחליפו בחלבונים בריאים מהצומח.

במשרד החקלאות החליטו להסיר את המכס בשל הגידול בצריכת הבשר

אנדלוולט מבהירה במכתבה כי לאישור ההסכם תהיינה השלכות שליליות על בריאות התושבים, שכן מדובר בצעד שיעודד צריכת בשר, למרות מחקרים המצביעים על כך שבצריכת בשר אדום מייצרת סכנות בריאותיות מוכחות. התוצאה תתגלגל לכדי הגברת העומס על מערכת הבריאות, ותגרור עלויות כספיות "גבוהות ומיותרות". זאת, כאשר ישראל בין כה מככבת בראש הטבלה העולמית של צריכת הבשר לנפש: המקום הרביעי ב-OECD. ישראלים צורכים כ-23 ק"ג לשנה לאדם, שהם 150% מעל הצריכה המקסימלית המומלצת, ונמצאים במקום הראשון ב-OECD בצריכת בשר עוף - כ-60 ק"ג בשנה, מעל ל-400% יותר מן הצריכה המקסימלית המומלצת.

אך במשרד החקלאות החליטו להסיר את המכס דווקא בשל הגידול בצריכת הבשר. לפי תגובת המשרד ל'גלובס', "בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה הולכת וגוברת בצריכת הבשר בישראל. הבשר המיוצר בארץ, אינו מספק את דרישת השוק המקומי, וכך נגרמת עליית מחיר ומעמסה מיותרת על הצרכן הישראלי שכן מעוניין לצרוך בשר. העדר התחרות מגבירה את יוקר המחייה. לשם השלמת הביקוש, מתקיים ייבוא של בקר, אשר נועד להגביר תחרות ולספק מענה לצרכנים שכן מעוניינים לצרוך בשר. במקביל, ממשיך המשרד לפעול למציאת חלופות אלטרנטיביות לחלבון, בין היתר, באמצעות השקעה במחקר".

מהן ההשלכות הבריאותיות שהובילו את משרד הבריאות להתנגד בחריפות להסרת הצו? ארגון הבריאות העולמי סווג מוצרי בשר מעובד כמסרטנים ודאיים ובשר אדום כעלול לגרום לסרטן בבני אדם. לפי מחקרים, גם טכנולוגיות עיבוד ובישול בשר, בין היתר בטמפרטורות גבוהות ועישון, עלולות להוביל להיווצרות של כימיקלים מסרטנים. לי אגודת הסרטן הבינלאומית, עבור אכילה של 50 גרם בשר מעובד מדי יום, הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס עולה ב-18% לעומת אי אכילת בשר מעובד.

"עידוד הציבור לצרוך יותר מזון מעובד ובשר אדום באמצעות הפחתת מכסים על מוצרים אלו, מתנגד עם המאמץ להתאים את הצריכה בישראל להמלצות התזונה", מסכמת אנדלוולט. "הפחתת המכסים - פירושה פגיעה חמורה בבריאות הציבור ועלייה בהוצאות על טיפול בתחלואה. הפחתת המכסים אף מחבלת באופן חמור בעמידה ביעדים הלאומיים ליצירת מערכת מזון בריאה ומקיימת עד לשנת 2030. במקום תהליך זה, עמדת משרד הבריאות היא כי משרד האוצר אמור לנקוט במהלכים שיביאו להנגשה והוזלה של מוצרים גולמיים בהתאם להמלצות התזונה הלאומיות- כמו קטניות, ירקות, פירות, אגוזים, זרעים, דגנים מלאים ולחם מדגן מלא".

"קצב ההתחממות בישראל הוא כפול מהממוצע העולמי"

בשבוע שעבר, פנו ליועץ המשפטי לממשלה 15 ארגוני הסביבה ובהם אנימלס, גרינפיס, תנו לחיות לחיות, ושומרי הבית, ודרשו ממנו לבדוק את חוקיות הסיכום הבינמשרדי לביטול המכס על בשר בקר ועגלים חיים, מפני שההחלטה התקבלה לאחר אישור הצעת החוק לפיזור הכנסת. " עיון בהסכם על הסדריו השונים מעלה כי הוא לא עומד במבחני שיקול הדעת הנוגעים לממשלת מעבר, וביתר שאת, מכיוון שמדובר בהסכם הטומן בחובו השלכות רוחב שיש להן השפעות ארוכות טווח. גם לגופו של עניין, מדובר בהסכם בלתי סביר באופן קיצוני, המנוגד לאינטרס הציבורי מסיבות בריאותיות, סביבתית, חברתיות וכלכליות", כתבו הארגונים.

גם במשרד להגנת הסביבה התנגדו להחלטה. בחוות דעת של המשרד - שאף היא זכתה להתעלמות, הסביר ד"ר אוהד קרני מאשכול תכנון ופיתח בר קיימא, כי פליטת גזי החממה המיוחסת לתעשיית בעלי החיים היא כ-14.5% מהפליטות העולמיות, ומערכות המזון לשליש מפליטת גזי החממה שמקורם בפעילות אנושית. "תעשיית החי מהווה גורם מרכזי לאובדן המגוון הביולוגי, בין היתר בשל בירוא יערות גשם במדינות מהן ישראל מייבאת בשר בקר. בשר בקר בולט במיוחד בצריכת מים ובפליטות גבוהות של גזי חממה - בעיקר מתאן שהוא גז חממה עוצמתי פי 80 מאשר פחמן דו חמצני, ושהפחתתו קריטית לבלימת משבר האקלים ולעמידתה של ישראל בהתחייבויותיה לפי הסכם פריז", כתב קרני . "הדברים מקבלים משנה תוקף, שעה שקצב ההתחממות בישראל הוא כפול מהממוצע העולמי, והיא מצויה ב'נקודה חמה' הסופגת את ההשלכות הישירות של משבר האקלים חוצה הגבולות".