השבוע היה תחקיר על פסיכולוג הילדים עמוס רולידר.
אז כרגיל אני מנותק מאמצעי התקשורת, מגורואים של ספרי ילדים,
אפילו אין לי "עצות לגידול ילדים מוצלחים".
בשביל זה תצטרכו לפנות כנראה למיכל דליות ושרון פאר.
(שגם אותם אני לא מכיר, אבל יש להם ספר שמבטיח את זה).
מה זה בכלל ילד מוצלח?
בעיני כולם מוצלחים....
והדבר הכי חשוב בעיני לילד
(וכמובן גם לנו, כולנו ילדים)
שיהיה מחובר וילך עם ליבו.
אבל אני רוצה להגיד לכם שהורות ואבאות זה משהו שקשור ליעוד שלי,
נמצא בנשמתי, אני לומד אותו כל חיי.
הדוגמא שלי לאבא, נקטעה בגיל 10, שאבי נפטר ממחלה.
לשמחתי זכיתי אחרי כמה שנים ל"החלפה".
לפני 5 שנים, הבן הבכור שלי (שי, היום בן 25), אמר לי בברכת היום הולדת שלי לגיל 50.
"אבא, עכשיו אתה יכול להיות אבא..." והוא כנראה צדק.
הרגשתי שאני אוטוטו סוף סוף מוכן.
הורות זה משהו שאני לומד כל חיי, וגם לעתים מלמד,
ובעיקר נותן דוגמא בסביבתי.
וכמובן, יש לי רשימה מפוארת של כשלונות.
אבל אני רוצה לתת לכם היום הזה כמה מתנות מדהימות להורות.
גם אם הילדים שלכם בני שנתיים, וגם אם הם כבר עברו את גיל ה- 50.
כמה שאלות ששווה לשאול אותם,
וכרגיל התשובות בתוככם,
אין מה לחפש הרבה בספרים ואצל אחרים.
(ככה אני מאמין באופן כללי 🤗)
1) מה הילד שלכם בא ללמד אתכם?
מה האתגר שהילד שלכם, או הילדה מציבה בפניכם?
איך הקשיים שלכם עם אחד הילדים,
קשורים לתהליך ההתפתחות שלכם בעולם, קשורים לאתגרים שלכם,
קשורים למה שאתם באתם לתקן כאן בגלגול הזה (בתפיסה הרוחנית שלי)?
2) האם אתם מאפשרים לילדכם להיות מי שהם !?
כמה עצמאות וביטחון אתם נותנים לו או לה?
כמה אתם מאפשרים להם לעמוד על רגליהם, להתמודד, וגם תומכים בו בבחירותיו, יהיו אשר יהיו.
האם הילדים שלכם בחרו במסלול שלהם בחיים באופן עצמאי מתוך חקירה וגילוי פנימי,
או שאולי מסלול זה נכפה במידה רבה על ידינו ההורים? אולי הוא בא בכלל מהפחדים שלנו, שהעברנו הלאה בגידול ולאורך השנים? 😱
3) בד"כ הקשיים שלנו הם עם הילדים שהכי דומים לנו!
מצאו את נקודות הדימיון, הקושי עם אותו הילד או הילדה. הרבה פעמים אנחנו עיוורים לזה.
מוזמנים להתייעץ עם בן/בת זוג / הילדים האחרים או....
4) כמה פעמים אתם מחבקים את ילדכם/נכדותיכן ואומרים שאתם אוהבים. פשוט ובלי סיבה.
היזכרו כמה אנחנו רוצים חיבוק ואהבת חינם.
אפשרו לעצמכם. אפשרו להם.
כרגיל, האהבה זה הדבר הכי גדול בחיינו, וגם מהמפחידים.
5) כמה אתם סומכים על הילדים? כמה הם מכם נפרדים?
(קישור לפוסט סופר חשוב בעניין - על ילדים ונפרדות)
אני פוגש בחדר הטיפולים, כל כך הרבה מקרים, שחבל הטבור לא באמת נותק.
בין הילדים להוריהם. בד"כ השכיחות הגבוהה היא בין בת לאם.
וכן יש אהבה גדולה, אבל מעט יכולת להפרדה ועצמאות. בד"כ זה ממשיך אפילו לאחר המוות של אחד ההורים. נושא עמוק לטפל בו ולשחרר.
ולסיום אומר כך.
אחת מהסיבות הכי גדולות שעזבתי את ההי-טק ועברתי לתחום האימון/הטיפול/ הנחיית הקבוצות,
היא ההבנה שלי, שההשפעה שלי על כל אדם,
לא נעצרת באותו האדם,
אלא ממשיכה למשפחתו, סביבתו, ילדיו, וכל הדורות הבאים.
בהו'פונופונו מדברים על ריפוי 7 דורות אחורה וקדימה בזמן.
הרבה פעמים אני אומר למתאמניי,
לא רק אתכם אני רואה, אלא גם את ילדכם.
ותמיד שיש שם קושי, אני חש צביטה.
אגלה לכם עוד סוד.
חלק גדול מהמוטיבציה שלי להתפתחות, מודעות ואימון.
חלק גדול ממה שאני עושה, כולל בתחום הנפש והכלכלה.
בא מהכאב האישי שלי,
מהבית בו גדלתי,
וגם ממה שגיליתי שאני מעביר לילדים הלאה.
כולל חרדות אישיות, חרדות כלכליות (למרות שהיה, יש ויהיה כסף)
וכמובן עוד הרבה דברים ורבדים.
אז כן, אולי בני צדק.
היום אני יכול להיות בגיל 55, אבא.
עשיתי את הכי טוב שאני יכול,
אבל אם הייתי מתחיל את התפתחותי בגיל 20+ ולא 40+ אז...
ואני רוצה להגיד להרבה אנשים שלא באים אלי לאימון,
מוותרים על עצמם.
לא רק בעצמכם אתם פוגעים,
אלא גם בילדכם, נכדותיכן, והדורות שאפילו לא תפגשו.
וגם אפשר לשנות תמיד ובכל גיל.
(הנה כאן עפרי מספרת על מערכת יחסים חדשה עם הבן שלה, הוא בן 40)
(וחלק מהסיפור צונזר, מסיבות מובנות)
בהצלחה לנו, בהצלחה לילדינו.
אם אנחנו נהיה מי שאנחנו נועדנו להיות בעולם,
אם גם אנחנו נהיה אמיצים, אוהבים, .... וכל מה שאנחנו רוצים..
סיכוי טוב שגם הם.
ואם לא....
והמלצה הורית אחרונה לסיום.
זכרו, זה לא כל כך משנה מה שאתם אומרים, מסבירים, מייעצים...
זה מה שאתם עושים.
דוגמא אישית קוראים לזה.
כאן על סדנת ההורות שלי, וגם ותמיד, בקליניקה (או בטלפון) בתהליך פרטני.
דברו איתי, הזמן הוא תמיד עכשיו.
בכל רגע ניתן לשנות.
